הכרעת דין בתיק תת"ע 1606-04-12 - פסקדין

הנאשמת זכאית מחמת הספק.

כנגד הנאשמת נרשמה ביום 27.09.11 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א)  לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום  02.07.12 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העידה עדת התביעה, שוטרת מתנדבת מרים ג'ראסי, עורכת הדו"ח, והוגשו הדו"ח (ת/1) וסקיצה שערכה השוטרת לבקשת התובע באולם בית המשפט  (ת/2).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה :

ביום 27.09.2011 בסמוך לשעה 19:18 נהגה הנאשמת פרטית יונדאי, ביציאה המזרחית מהחניון התת קרקעי של קניון קריית אונו, לכיוון הצומת המרומזר עם רחוב לוי אשכול.

נטען כנגד הנאשמת כי פנתה בצומת כאמור ימינה לרחוב לוי אשכול, בנסיעה רצופה, וחצתה את קו העצירה המסומן על פני הכביש לפני הצומת, בניגוד לאור אדום. בכך טוענת המאשימה כי הנאשמת לא מילאה אחר הוראות הרמזור המוצב בכיוון נסיעתה, ועברה עבירה של אי ציות לאור אדום,  כמיוחס לה בכתב האישום.

על פי גרסת הנאשמת, צייתה לרמזור המוצב בכיוון נסיעתה, בכך שעצרה את רכבה לפני קו העצירה, באור אדום. לטענתה פנתה ונכנסה לצומת רק לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק. 

לגרסת הנאשמת, השוטרת ממקום עמידתה לא יכולה הייתה להבחין ברמזור המורה את כיוון נסיעתה.

הנאשמת הגישה 7 תמונות שצילמה לדבריה במקום.  התמונות סומנו יחד נ/1 וצוינו בספרות 1 עד 7.

בתמונה מס' 1 מציגה הנאשמת מבט לצומת ולרמזורים בכיוון נסיעתה ביציאה מהחניון סמוך לקו העצירה בצומת. תמונות מס' 2 ו-3 מציגות  לטענת הנאשמת את נקודת מבטה של עורכת הדו"ח כלפי הצומת ובמיוחד כלפי הרמזורים הרלוונטיים, ממקום עמידתה.  בתמונות  מס' 4 עד 7 מציגה  הנאשמת את הצומת, את רמזור הקרוב,  את קו העצירה ואת מעבר החצייה וכן את המדרכה בה עמדה עורכת הדו"ח.

לטענת הנאשמת, מהתמונות כאמור עולה, כי עדת התביעה לא יכולה הייתה לראות ממקום עמידתה במדרכה הצמודה לקניון, כאשר היא מביטה לכיוון הצומת, את האור המופיע ברמזור הקרוב בכיוון נסיעת הנאשמת, ובנוסף ניתן לראות בתמונות כי גם הרמזור הרחוק יותר שממוקם מעבר לצומת, מוסתר ע"י צמחיה באי התנועה הבנוי בכביש.

העידה בפני עורכת הדו"ח שנחקרה ע"י הנאשמת בחקירה נגדית, בה עומתה עם טענות הנאשמת כאמור.

לבקשת התובע ציירה עורכת הדו"ח סקיצה באולם בית המשפט, בה שרטטה את הצומת, מיקום הרמזורים, מקום עמידתה ומסלול נסיעת רכב הנאשמת לטענתה.  הסקיצה נערכה באולם בית המשפט כאמור ביום הדיון [כ- 9 חודשים לאחר המקרה]  והיא מבוססת על הרישום בדו"ח מיום המקרה כפי שרשמה עדת התביעה בפרק הנסיבות המיוחדות בדו"ח.

העידה בפני הנאשמת ופרסה בהרחבה את גרסתה. הוגשו מטעמה התמונות כאמור והנאשמת עמדה אף היא בחקירה נגדית ע"י התובע. בנוסף העידה כעדת הגנה מטעם הנאשמת אחותה של הנאשמת, שהייתה יחד עימה ברכב, ישבה במושב שלצד הנהג, ומאשרת ותומכת בגרסתה.

אציין כי ברקע הדברים עלה בפני כי הנאשמת בעצמה שוטרת, המשרתת באותו מרחב בו מתנדבת עורכת הדו"ח, וכי אין מחלוקת כי קודם לארוע הייתה היכרות שטחית בין עדת התביעה לנאשמת.  אדגיש, כי למרות שעלה בדיון ההוכחות כי הוגשו תלונות הדדיות בפני קת"צ מרחב דן, לא התרתי להרחיב את יריעת המחלוקת המתבררת מעבר לעניין שנדון בפני והוא אחד בלבד - האישום שהוגש כנגד הנאשמת בעבירת התנועה המיוחסת לה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי את הראיות שהגישו,  לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום,  וזאת מהנימוקים הבאים:

1.      על פי הרשום בנסיבות המיוחדות של המקרה ציינה עדת התביעה בדו"ח  שרשמה כי עמדה - " על רחוב לוי אשכול מכוון צפון לדרום במרחק כ- 15 מטר מהיציאה המזרחית של קניון קריית אונו". מאידך בביהמ"ש העידה מיד בפתח עדותה בחקירה ראשית כי עמדה " בערך 3 מטרים מהצומת" [בעמ' 2 ש'  5,  וחזרה על כך שוב בש' 22].

      בהמשך בחקירה נגדית משנשאלה לפשר הסתירה וכן עומתה עם עדות בכתב שמסרה בפני קת"צ מרחב דן, שם רשמה כי עמדה במרחק 3 מ' מהצומת, השיבה העדה:-